שכירות 

​

הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.

​

יישובים קהילתיים והרחבות – יש להבחין בין שני מקרים:

א. חכירה/שכירות לתקופה של למעלה מ- 5 שנים

סעיף 6ב לפקודה קובע כדלהלן:

6ב (א) (1) הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה;

(2) העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), תיעשה לאחר שהמעביר קיבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נעבר המעוניין להעביר את זכותו במקרקעין לאחר;

ובסעיף 2 לפקודה נקבע:

"זכות במקרקעין" – זכות חכירה או זכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, לרבות זכות להירשם כחוכר או כחוכר לדורות, זכות של מי שהוא צד לחוזה פיתוח ביישוב קהילתי להירשם כחוכר או כחוכר לדורות לאחר קיום תנאי החוזה, ושכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים.

הואיל ועל פי הוראות הסעיפים הנ"ל חכירה או שכירות לתקופה מצטברת של למעלה מ- 5 שנים מהוות "העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין", הרי שעל פניו, אם היישוב מעוניין לקיים ועדת קבלה, יש לבצעה בהתאם להוראות סעיפים 6ב ו- 6ג לפקודה, בדגש על הרכב הועדה ושיקוליה.

ב. שכירות לתקופה קצרה מ- 5 שנים – לא ניתן לקיים ועדת קבלה.

קנסות ומיסים

למסמך המלא

קנייה ומכירה

​

ועדות קבלה ליישובים קהילתיים – מה חוקי ומה לא? מאת האגודה לזכויות האזרח

​

ועדות קבלה ליישובים קהילתיים ולהרחבות של קיבוצים ומושבים – מידע לציבור מטעם האגודה לזכויות האזרח, אפריל 2015. המידע שלהלן הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

בעקבות תיקון לפקודת האגודות השיתופיות ("חוק ועדות קבלה") חלו שינויים בהליכי הקבלה ליישובים קהילתיים ולשכונות הרחבה של קיבוצים ומושבים.

איפה צריך / לא צריך לעבור ועדת קבלה?

חשוב לדעת: על פי התיקון, הליכי קבלה באמצעות ועדת קבלה חלים רק ביישובים בנגב ובגליל שבהם עד 400 בתי משפחה (ובהרחבות של קיבוצים ומושבים – כאשר מספר בתי המשפחה ביישוב ובהרחבה יחד קטן מ-400).

ביישובים קהילתיים ובשכונות הרחבה שאינם בנגב ובגליל, החוק לא מאפשר עוד לדרוש ממי שמבקש/ת להתגורר בהם לעבור ועדת קבלה. מי שכבר גר בהם יוכל להעביר את זכויותיו לאחר בלי צורך באישור ועדת קבלה. מגרשים חדשים יוצאו למכירה על ידי רשות מקרקעי ישראל בלי להתנות את ההתמודדות עליהם בקבלת אישור של ועדת קבלה.

בעקבות בקשת חופש מידע של האגודה לזכויות האזרח הועברה אלינו ממשרד רשם האגודות השיתופיות רשימת היישובים שעליהם חל החוק, ושבהם אפשר לדרוש ממועמד או ממועמדת לעבור ועדת קבלה. אפשר לעיין ברשימה כאן. ביישובים שאינם מופיעים ברשימה אין צורך לעבור ועדת קבלה.

מי צריך לעבור ועדת קבלה?

כל מי שיבקש לגור ביישוב שהחוק חל עליו (היישובים המופיעים ברשימה שלעיל) יצטרך לעבור ועדת קבלה. לכלל זה שני חריגים: או שהזכות המועברת היא זכות שכירות לתקופה מצטברת שאינה עולה על חמש שנים, או שמדובר ביורשים מכוח ירושה או דין.

מהם ההליכים בפני ועדת הקבלה ומהם הקריטריונים לדחיית מועמד?

ועדת הקבלה מורכבת מחמישה נציגים: שני נציגי/ות היישוב הקהילתי; נציג/ת התנועה שהיישוב הקהילתי מסונף אליה או חבר בה, ואם היישוב הקהילתי אינו מסונף לתנועה כאמור או חבר בה או אם התנועה ויתרה על נציגות –נציג נוסף של היישוב הקהילתי; נציג/ת הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית; ונציג/ת המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי (ראש המועצה, סגנו או עובד הרשות, ובלבד שאינם תושבי היישוב). נציגת המועצה האזורית תהיה יו"ר הוועדה.

זוהי ועדת הקבלה ואין בלתה, ואם יישוב מפנה אתכם לעבור ועדה שונה מזו הוא פועל בניגוד לחוק.

ועדת הקבלה תוכל לדחות מועמד או מועמדת המבקשים לרכוש קרקע או בית ביישוב בשל ששה טעמים:

​

1. המועמד הוא קטין;

2. למועמד אין יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין;

3. המועמד אינו מתכוון לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;

4. המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה. סירוב לקבל מועמד בשל קריטריון זה יעשה בהסתמך על חוות דעת מקצועית של מומחה באבחון התאמה;

5. חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה;

6. מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם.

 
על פי החוק תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותק שלו,לחוסנו ולאופי האוכלוסייה בו. כמו כן נקבע, כי ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי או הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית או פוליטית.

דחו אותי – האם אפשר לערער?

אם דחתה אותך ועדת הקבלה, מחובתה למסור לך את נימוקיה בכתב.

על החלטת הוועדה יש זכות ערר לוועדת השגות.

ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון: איש/אשת ציבור בעלת השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד/ת רשות מקרקעי ישראל; עובד/ת משרד הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד/ת משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אשת הציבור תהיה יו"ר הוועדה. סדרי העבודה של הוועדה ייקבעו בקרוב ויפורסמו לציבור.

ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בפני ועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.

על החלטות הוועדה אפשר להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות