אל תיתנו לעולם להטעות אתכם
כל האמת על ועדות הקליטה של יישוב בר יוחאי
מאמרים
בפקודת האגודות השיתופיות התיר המחוקק לישובים קהילתיים קטנים בנגב ובגליל, שבהם עד 400 משפחות, לקיים ועדת קבלה ואף למנוע קבלה לישוב כזה של מי שקבלתו עלולה לפגוע במרקם התרבותי חברתי של הישוב ואולם הפקודה אוסרת לפסול מועמד רק בשל גזע, דת, לאום וכיו"ב.
המדינה התבקשה על ידי שופטי בג"ץ להסביר כיצד ראוי לפרש הסעיף. וכך כתבה המדינה:
"לטעמנו יש לפרש את החוק באופן בו רק במקרים חריגים, בהם קבלתו של פלוני ליישוב עלולה להעמיד בסכנה את המשך קיומו של היישוב כיישוב קהילתי או להוביל לפירוק הקהילה המתקיימת בו, ניתן לסרב לקבלת אותו פלוני על יסוד מבחן תת הקהילה. רק פגיעה ממשית ומשמעותית מאוד בחיי הקהילה, ביציבותו ובחוסנו של היישוב כקהילתי תצדיק סירוב לקבלת מועמד מחשש ליצירת תת קהילה/פגיעה במרקם החברתי-תרבותי" .
רק פגיעה ממשית ומשמעותית מאוד בחיי הקהילה.
לב הבעיה בהצעת החוק נעוץ בשתי עילות פסילה עיקריות. הראשונה, של "חוסר התאמה למרקם החברתי- תרבותי" של היישוב. והשנייה, אי התאמה לתנאי קבלה הקבוע בתקנות האגודה (באישור רשם העמותות). באשר לעילה הראשונה, ברור כי כל מטרתה היא מתן אפשרות לועדת הקבלה לפסול מועמדים אשר השתייכותם הגזעית, האתנית, מוצאם, או כל מאפיין קבוצתי אחר שלהם אינו "מוצא חן" בעיני אנשי היישוב, שהם היושבים בועדת הקבלה. עילה זו היא בעצם מסלול העוקף את "פסקת אי ההפליה" האוסרת להפלות מחמת השתייכות. העילה של חוסר התאמה תאפשר גם תאפשר הפלייה שכל כולה מבוססת על רקע השתייכות לקבוצה – גזע, מוצא, נטייה מינית וכדומה. ברור גם, הן מלשון החוק והן מדברים שנישאו על ידי מציעיו, שהתכלית העומדת מאחורי החוק היא שמירה על יישובים בנגב ובגליל מפני מועמדים ערבים. מעבר לכך, באשר לעילה השניה, הכוללת תנאי קבלה ומאפיינים הקבועים בתקנות האגודה, ברור כי עילה זו נוצרה בכדי להצדיק הפלייה של מי שאינם מתאימים למאפיין של "ציונות", למשל (כפי שנקבע כבר בתקנונים של מספר ישובים בגוש משגב).
לב הבעיה
ביהמ"ש קבע כי המושב אינו גוף פרטי קלאסי, אלא גוף בעל מאפיינים ציבוריים שעומד לפיקוח רשם האגודות, ועל כן קיימת הצדקה להטיל עליו חובה לנמק החלטותיו, ובפרט כאשר מדובר בהפעלת סמכויותיו הנוגעות לשדה הציבורי כגון קבלת חברים. אי לכך, ביהמ"ש קבע שנפל פגם ממשי בכך שהחלטת המושב שלא לקבל את בני הזוג לא הייתה מנומקת...
ביהמ"ש קיבל את תביעת בני הזוג באופן חלקי, קבע כי המושב הפר את חובת ההנמקה ואת החובה לאפשר ערעור בפני האסיפה, ובכך פעל בחוסר תום לב, וחייב את המושב בתשלום פיצויים והוצאות משפט
בסך כולל של 318,500 ₪.
לא נימקת - שילמת !
ביום 28.7.2015 הוגשה תגובה מקדמית לעתירה מטעם הוועד המקומי, בגדרה התבקש בית המשפט להורות על דחיית העתירה - בין על הסף ובין לגופה. תגובתו המקדמית של משרד הפנים לעתירה הוגשה ביום 18.8.2015. בתגובה צוין כי ביום 22.7.2015 - כחודשיים לאחר הגשת העתירה - הודיע משרד הפנים למועצה האזורית כי "הוועד המקומי מפעיל 'ועדת קבלה' בחוסר סמכות", וכי "על המועצה [האזורית - ג'ל'], מכוח סמכותה וחובתה לפקח על הוועדים המקומיים בתחומה, לפעול לכך שהוועד יחדל מפעילות זו ויפעל אך ורק במסגרת סמכותו כפי שאצלה לו המועצה" (סעיף 6 לתגובה המקדמית). על רקע האמור טען משרד הפנים כי העתירה, במתכונתה הנוכחית, התייתרה. בהמשך הגישה המועצה האזורית תגובה מקדמית מטעמה, בגדרה ציינה כי היא מסכימה עם קביעתו המשפטית של משרד הפנים.
"הוועד המקומי מפעיל 'ועדת קבלה' בחוסר סמכות"
"זכות במקרקעין" - זכות חכירה או זכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל 4 ,לרבות זכות להירשם כחוכר כמשמעותם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל או כחוכר לדורות, זכות של מי שהוא צד לחוזה פיתוח ביישוב קהילתי להירשם כחוכר או כחוכר לדורות לאחר קיום תנאי החוזה, ושכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים; לעניין זה, "חכירה" ו"חכירה לדורות"
שכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים
ועדת הקבלה תוכל לדחות מועמד או מועמדת המבקשים לרכוש קרקע או בית ביישוב בשל ששה טעמים:
-
המועמד הוא קטין;
-
למועמד אין יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין;
-
המועמד אינו מתכוון לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;
-
המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה. סירוב לקבל מועמד בשל קריטריון זה יעשה בהסתמך על חוות דעת מקצועית של מומחה באבחון התאמה;
-
חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה;
-
מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם.
מה מותר ומה לא !
האגודה השיתופית במושב העובדים ציפורי אינה רשאית להתנות את העברת הזכויות בנחלה בקבלת הקונה לחברות באגודה השיתופית. הרשות נתונה לרשות מקרקעי ישראל, אף שהאגודה רשאית להביע את עמדתה, אך הסכם המכר בין הקונה למוכר עומד בתוקף, על אף שבקשת הקונה להתקבל לחברות במושב נדחתה. בית המשפט שב על הדברים שנקבעו בעניין עפגין וקבע, בין היתר, כי אין תוקף להוראת התקנון המגבילה את העברת הנחלה ומתנה זאת בקבלה לחברות באגודה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון והוא טרם הוכרע.
אינה רשאית להתנות את העברת הזכויות
תנאי בל יעבור העמיד המינהל לכל יישוב והוא - שלא יתנה את מתן המלצתו בשום טובת הנאה כספית או שוות ערך. אחרי הכול, מדובר באדמות מדינה השייכות לציבור ואין מקום להתעשרות של גורמים פרטיים על חשבון הקופה הציבורית. אף על פי כן, בפועל, כתנאי בל יעבור להמלצתם, דרשו יישובים רבים מכל מועמד שביקש לבנות את ביתו בהרחבת היישוב, לחתום על מסמך הצטרפות באמצעותו יביע את "רצונו" להצטרף לאגודה קהילתית. חשוב להבהיר כי, על פי רוב, היישוב לא הותיר ברירה בידי מועמד שרצה לבנות את ביתו בתחום ההרחבה, וכך צורף המועמד, בעל כורחו, לאגודה קהילתית שהקים היישוב.
מורה נבוכים לאגודה הקהילתית / עו"ד ירון רז
"הפתרון להבטחת צביונו הייחודי של יישוב קהילתי מוסדר במסגרת צו המועצות המקומיות, הקובע בסעיף 90 שבו, כי כל יישוב יתנהל על פי ועד מקומי, ובגדרו מואצלות לוועד המקומי סמכויות שניתנו למועצה האזורית, לרבות הסמכות לגבות מס חובה למימוש סמכויות אלה על פי שיקול דעתו המקומי והייחודי. בכך ניתנה הסמכות הייחודית לוועד המקומי ביישוב הקהילתי להבטיח את צביונו הייחודי של היישוב. העובדה שאין מניעה, כי במקביל ובנוסף לוועד המקומי, תפעל בתחומי היישוב הקהילתי אגודה קהילתית פרטית, המאגדת בתוכה את תושבי היישוב, כולם או חלקם, אינה מקנה לאגודה הקהילתית סמכויות כופות אשר לא ניתנו לה במסגרת הרגולטורית הקיימת, אלא במסגרת הסכמה חופשית של התושבים כאמור לעיל."
הסכמה חופשית / עו"ד ירון רז
המועצות האזוריות שהן הרשויות המקומיות הפועלות במרחב הכפרי, נוהגות להעביר תקציב חלקי בלבד לוועד המקומי הפועל מטעמן בכל יישוב כפרי. כדי להשלים את החסר התקציבי, נדרש האגש"ח לממן מכיסו את ההפרש, בנוסף לתשלומי הארנונה שהוא מעביר למועצה האזורית. על פני הדברים, מדובר בהתנהלות מקוממת ובלתי ראויה שמקומה לא יכירנה במנהל תקין אלא שבמהלך השנים השלימו קברניטי היישובים הכפריים עם התנהלות זו עד ש"כפל הגביה" נהפך עבורם לשקוף. על רקע האמור ובעידוד המועצות האזוריות שהעדיפו לשמר את המצב הנוח מבחינתן בו תקציב הוועד המקומי מושלם מכיסם הפרטי של כלל תושבי היישוב, התגבש בשטח פתרון משפטי-ניהולי שקיבל את השם "אגודה קהילתית". הרעיון היה להקים אגודה פרטית נוספת שתאגד בתוכה את כלל התושבים ביישוב - חברי אגש"ח ותושבים חיצוניים. האגודה החדשה תגבה מכלל חבריה "תשלומי קהילה" ותוסמך לעסוק במכלול ההיבטים של חיי הקהילה, ובתוכם גם הספקת השירותים המוניציפליים. פתרון זה קסם לרבים מיוזמי ההרחבות שמיהרו לאמצו בחום אלא שהיה לו רק חיסרון קטנטן... הוא היה בלתי חוקי.
פתרון משפטי-ניהולי שקיבל את השם "אגודה קהילתית" / עו"ד ירון רז
שכירות
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
יישובים קהילתיים והרחבות – יש להבחין בין שני מקרים:
א. חכירה/שכירות לתקופה של למעלה מ- 5 שנים
סעיף 6ב לפקודה קובע כדלהלן:
6ב (א) (1) הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה;
(2) העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), תיעשה לאחר שהמעביר קיבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נעבר המעוניין להעביר את זכותו במקרקעין לאחר;
ובסעיף 2 לפקודה נקבע:
"זכות במקרקעין" – זכות חכירה או זכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, לרבות זכות להירשם כחוכר או כחוכר לדורות, זכות של מי שהוא צד לחוזה פיתוח ביישוב קהילתי להירשם כחוכר או כחוכר לדורות לאחר קיום תנאי החוזה, ושכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים.
הואיל ועל פי הוראות הסעיפים הנ"ל חכירה או שכירות לתקופה מצטברת של למעלה מ- 5 שנים מהוות "העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין", הרי שעל פניו, אם היישוב מעוניין לקיים ועדת קבלה, יש לבצעה בהתאם להוראות סעיפים 6ב ו- 6ג לפקודה, בדגש על הרכב הועדה ושיקוליה.
ב. שכירות לתקופה קצרה מ- 5 שנים – לא ניתן לקיים ועדת קבלה.
קנסות ומיסים
למסמך המלא
קנייה ומכירה
ועדות קבלה ליישובים קהילתיים – מה חוקי ומה לא? מאת האגודה לזכויות האזרח
ועדות קבלה ליישובים קהילתיים ולהרחבות של קיבוצים ומושבים – מידע לציבור מטעם האגודה לזכויות האזרח, אפריל 2015. המידע שלהלן הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
בעקבות תיקון לפקודת האגודות השיתופיות ("חוק ועדות קבלה") חלו שינויים בהליכי הקבלה ליישובים קהילתיים ולשכונות הרחבה של קיבוצים ומושבים.
איפה צריך / לא צריך לעבור ועדת קבלה?
חשוב לדעת: על פי התיקון, הליכי קבלה באמצעות ועדת קבלה חלים רק ביישובים בנגב ובגליל שבהם עד 400 בתי משפחה (ובהרחבות של קיבוצים ומושבים – כאשר מספר בתי המשפחה ביישוב ובהרחבה יחד קטן מ-400).
ביישובים קהילתיים ובשכונות הרחבה שאינם בנגב ובגליל, החוק לא מאפשר עוד לדרוש ממי שמבקש/ת להתגורר בהם לעבור ועדת קבלה. מי שכבר גר בהם יוכל להעביר את זכויותיו לאחר בלי צורך באישור ועדת קבלה. מגרשים חדשים יוצאו למכירה על ידי רשות מקרקעי ישראל בלי להתנות את ההתמודדות עליהם בקבלת אישור של ועדת קבלה.
בעקבות בקשת חופש מידע של האגודה לזכויות האזרח הועברה אלינו ממשרד רשם האגודות השיתופיות רשימת היישובים שעליהם חל החוק, ושבהם אפשר לדרוש ממועמד או ממועמדת לעבור ועדת קבלה. אפשר לעיין ברשימה כאן. ביישובים שאינם מופיעים ברשימה אין צורך לעבור ועדת קבלה.
מי צריך לעבור ועדת קבלה?
כל מי שיבקש לגור ביישוב שהחוק חל עליו (היישובים המופיעים ברשימה שלעיל) יצטרך לעבור ועדת קבלה. לכלל זה שני חריגים: או שהזכות המועברת היא זכות שכירות לתקופה מצטברת שאינה עולה על חמש שנים, או שמדובר ביורשים מכוח ירושה או דין.
מהם ההליכים בפני ועדת הקבלה ומהם הקריטריונים לדחיית מועמד?
ועדת הקבלה מורכבת מחמישה נציגים: שני נציגי/ות היישוב הקהילתי; נציג/ת התנועה שהיישוב הקהילתי מסונף אליה או חבר בה, ואם היישוב הקהילתי אינו מסונף לתנועה כאמור או חבר בה או אם התנועה ויתרה על נציגות –נציג נוסף של היישוב הקהילתי; נציג/ת הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית; ונציג/ת המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי (ראש המועצה, סגנו או עובד הרשות, ובלבד שאינם תושבי היישוב). נציגת המועצה האזורית תהיה יו"ר הוועדה.
זוהי ועדת הקבלה ואין בלתה, ואם יישוב מפנה אתכם לעבור ועדה שונה מזו הוא פועל בניגוד לחוק.
ועדת הקבלה תוכל לדחות מועמד או מועמדת המבקשים לרכוש קרקע או בית ביישוב בשל ששה טעמים:
-
המועמד הוא קטין;
-
למועמד אין יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין;
-
המועמד אינו מתכוון לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;
-
המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה. סירוב לקבל מועמד בשל קריטריון זה יעשה בהסתמך על חוות דעת מקצועית של מומחה באבחון התאמה;
-
חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה;
-
מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם.
על פי החוק תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותק שלו,לחוסנו ולאופי האוכלוסייה בו. כמו כן נקבע, כי ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי או הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית או פוליטית.
דחו אותי – האם אפשר לערער?
אם דחתה אותך ועדת הקבלה, מחובתה למסור לך את נימוקיה בכתב.
על החלטת הוועדה יש זכות ערר לוועדת השגות.
ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון: איש/אשת ציבור בעלת השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד/ת רשות מקרקעי ישראל; עובד/ת משרד הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד/ת משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אשת הציבור תהיה יו"ר הוועדה. סדרי העבודה של הוועדה ייקבעו בקרוב ויפורסמו לציבור.
ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בפני ועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.
על החלטות הוועדה אפשר להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.